בשושלת שלי חסרים הרבה סיפורים והרבה אנשים שמתו צעירים, וגם חלק מהשמות נשכחו.
זה כאב לי שיש לי חלקי סיפורים,
שברי משפחות,
ילדים בלי שמות, שלא ברור מתי נולדו ומתו,
שאלתי עץ מה הוא אומר על זה.
ענה לי:
השורשים שלי באדמה
והיא אחת.
יש לי מקום ואני שייך
וזה העיקר.
גם את שייכת ויש לך מקום והתחלה.
המקור הוא אחד
זרע אחד
מקור אחד
אלוהים אחד
לכן לא משנה כמה סיפורים אבדו, כמו שלא משנה כמה זרעים אבדו, תמיד יאבדו סיפורים וזרעים,
פרחים ופירות וענפים יפלו,
איפה שיש חיים יש אובדן.
איפה שיש אובדן
גם יש מקום לחיים חדשים.
תמיד יהיו עוד זרעים.
סיפור שאבד, ינבוט שוב בדור אחר
שיכול לזכור.
Comments