סדנה למטפלות ומנחות קונסטלציה משפחתית - איך להשאר במרכז של עצמי בזמן סכנה
הרקע לסדנה:
בלילה בין שישי לשבת חלמתי שאני בקיבוץ לא מוכר וצריכה להתחבא, שרודפים אחריי ואחרי עוד אנשים, והצלחתי לברוח. לא חלום שגרתי.
שבת בבוקר, 7.10.23, קמתי, אבא שלי סימס לי לשים לב, שיש התראות וטילים מעזה ולהיזהר. קראתי איפשהו שקרה משהו בקיבוץ בארי, אולי התחלה של מתקפה.
8:18 היה לי דחף מוזר לצלם סרטון על הכוח של ברכה ותפילה. התלבטתי מה להגיד והמצלמה פשוט התחילה לעבוד מעצמה אז צילמתי ופרסמתי בפייסבוק את זה.
8:29 התקשר הגרוש שלי, אב ילדיי, להגיד לי שהוא בקיבוץ בארי,
שהיתה חדירת מחבלים, שהוא מתחבא בממד, שיש הרוג, שהוא מת מפחד, ושאשמור על הילדים.
מהשלב הזה הבנתי שזה רציני ממה שחשבתי,
התחלתי לברך ולהתפלל ולעשות עבודה אנרגטית.
בשבוע קודם בקורס שלמדתי, הבנתי שדאגה לא עוזרת אלא מפריעה, שדאגה היא לא אהבה, למרות שככה ביטאו אהבה בבית הוריי.
דאגה מורידה את הביטחון למי שדואגים לו, כי היא בעצם מבטאת חוסר אמון בעולם, חוסר אמון בבן אדם שדואגים לו, שהוא יכול להצליח, שהיקום לטובתו.
אם אני דואגת לבן שלי, למשל, זה אומר שאני מאמינה שהוא לא יסתדר.
אני רואה שחורות במקום לראות שהוא יכול.
דאגה היא אפילו ההיפך מאמונה או אהבה.
הכי טבעי לדאוג, אבל הכי לא מועיל ולא תומך.
זו גם הסיבה שלא שיתפתי את ההורים שלי במה שקורה, הם היו דואגים נלחצים ומפחידים אותי ורציתי להישאר במרכז עם אמונה שלמה.
קיבלתי החלטה שאני לא דואגת, אני מברכת ומאמינה.
כל פעם שעלתה לי דאגה, השתמשתי בה כדי לברך שההיפך יקרה, שיהיה מושגח, שיחזור בשלום, ובירכתי את הקיבוץ כולו.
השתמשתי בכל הכלים האנרגטיים שלי כדי להישאר במרכז שלי, לא לפחד, לא לדאוג, למרות שהמצב היה מפחיד.
בכל פעם שהוא כתב לי משהו לרגע נבהלתי, ומהר חזרתי למרכז,
כי המצב התדרדר הרבה לפני שהגיע הצבא.
שיתפתי חברות שלי, שגם הן מטפלות ומתקשרות, שחיזקו אותי ואת ההרגשה שלי שהוא יוצא חי מהסיפור הזה, דאגתי לכתוב לו את זה שוב ושוב, שאני רואה אותו יוצא חי ושלם, וגם מי שאיתו.
דיברתי עם השושלת שלי שעמדה מאחוריי וגם היא אמרה שהוא חוזר. עשיתי כל מה שיכולתי כדי להישאר שקטה ורגועה ובמרכז שלי.
לפעמים בכיתי, ואז השתמשתי בבכי כדי לפנות לשושלת לעזרה, אין כמו תפילה בדמעות. אבל גם אז נשארתי מחוברת לעצמי ונוכחת.
מישהי שלחה פרק תהילים, עם המשפט גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי, והתרגשתי מהפרק, אז שלחתי לו לוואצאפ.
בדיעבד מסתבר ששלחתי לו בזמן קריטי של סכנה גדולה, הוא לא הצליח לקרוא, אבל ענה שאשמור על הילדים, הבנתי שהוא חושב שהוא הולך למות, אז מיד רשמתי לו שהוא יוצא חי.
שלחתי לו תמונות של הכלבה שלו שלקחתי אליי הביתה לבקשתו, והרגשתי שזה קצת שימח אותו.
אחרי שעות ארוכות מאוד הצבא חילץ אותו, ואחרי עוד שעות ארוכות הוא פונה הביתה.
בבוקר אחרי שחזר צילמתי את הסרטון הזה בו אני מדברת על איך ראיתי שהוא יהיה בסדר הרבה לפני המציאות, וכמה חשוב להחזיק חזון חיובי גם אם האדם השני לא מאמין שהוא יכול לצאת מזה.
יומיים אח"כ שאלתי אותו איך הצליח לשרוד, מה הוא עשה? מה עשתה הקבוצה שהסתתרה איתו? איך הצליח?
ענה לי - קור רוח והרבה מזל. קרו לו המון ניסים, אחד אחרי השני.
ככל שעוברים הימים מתבהרים גודל הנסים וגודל הסכנה שהיה בה, כמה מזל היה לו ששרד במקום ההוא בזמן ההוא. כמה הסיכוי לשרוד היה נמוך.
עכשיו, מזל וניסים וסיכויים נמוכים זה התחום שלי, ובא לי מאוד לדבר על זה, על איך להיות עם מזל, איך לאפשר נס, בזמנים הקשים האלו, לנו ולאחרים, לנו ולכל העם הנפלא הזה שלנו.
כי זה באמת לא משהו שעושים, אלא הוויה, משהו שקורה במודעות, בהרגשה הפנימית.
ככה בדיוק הלקוחות שלי נכנסות להריון בריא או אחרי הפלות חוזרות, במצבים מאתגרים, אחרי גיל 40, כשהן בעצמן לא לגמרי מאמינות שאפשר, זו העבודה שלי, לשנות את התודעה והמודעות למצב של מזל.
כי מה זה מזל? זה הרי להיות במקום הנכון ובזמן הנכון.
זו המהות של הריון, ביצית וזרע שנפגשו במקום הנכון בזמן הנכון. הטבע יודע לעשות את זה, אלוהים יודע לעשות את זה. זה חלק מהחיים.
אבל זה לא בדיוק עשיה, זה יותר תזמון, סנכרון, חסד שקורה, וזה קורה עם נוכחות שלנו בגוף ועם אמונה שאפשר.
כשאנחנו במצב תודעה הזה של נס, מזל, סנכרון, תהיה עשייה מאוד מדוייקת ומתאימה עם מעט מאמץ.
למשל, התחשק לי לצאת אתמול בבוקר למכולת לפני שהודיעו שצריך להצטייד. אז לא היה תור ולא היו חסרים מוצרים שרציתי. זה סנכרון ומזל. וזו הוויה שאפשר לטפח ולחזק.
בזמנים האלו חשוב לקרוא סיפורי ניסים, לרומם את הרוח, ובזה להתמקד, לא בסיפורים הקשים, יהיה להם מקום,
אבל כרגע צריך לשמור על הרוח, להשאר במרכז, לנשום, לברך, להאמין בטוב, שיש השגחה ואלוהים ושנצא מהמצב הזה מחוזקים כעם.
בסדנה הזו אני משתפת במשפטים מרפאים שהשתמשתי בהם בזמן אמת,
היא נערכה עבור תלמידות ומנחות קונסטלציה משפחתית,
אבל אם עברת טיפולים אנרגטיים כלשהם (ובטח אם היית לקוחה שלי)
יש סיכוי שגם את תתחברי ותקבלי מהם טיפים משמעותיים והרבה רוגע.
הנה ההקלטה - משפטים מרפאים לזמנים קשים
המשפטים המרפאים שהשתמשתי בהם בסדנה הזו היו:
I bow to you deeply
I honor the dignity of your fate
אני כאן כדי לקבל מה ששלי, אני מסרבת לקבל מה שלא שלי.
כדי להבין לעומק איך עובדים עם משפטים מרפאים, אפשר לרכוש הקלטה של סדנת משפטים מרפאים שנערכה ביולי, ובה מקבלים את כל הכלים איך לעבוד עם משפטים מרפאים.
ואפשר להצטרף לקבוצת הוואצאפ של מי שהיו איתי בסדנאות האלו כדי לקבל עוד מידע על הכלי הזה ועדכונים לגבי הסדנאות הבאות.
Commentaires