חנה בת 38, פסיכולוגית קלינית מארה"ב, פנתה אליי בעקבות הסרטונים שלי,
היתה לה ילדה בת 5 שנקלטה אליה באופן טבעי ובקלות,
ומאז הלידה לא השתמשה באמצעי מניעה, כי רצתה ילדים נוספים,
אבל במקום לידות היא חוותה שתי הפלות טראומטיות.
היא כתבה לי מיד אחרי הפלה שקרתה בשבוע 18
ששברה את ליבה, זה היה הריון מהפרייה,
לפני כן היה הריון טבעי שנפל בשבוע 6.
חנה היא אישה מאמינה מאוד,
שבעקבות הזמן הרב שעבר וההפלות
התחילה לאבד אמון בעצמה, בגוף ובאלוהים.
היו לנו 6 מפגשי סקייפ, בהם ריפאנו את הטראומות של ההפלות,
וחנה התחברה לרחם שלה יותר ויותר,
וכשהיה מגיע המחזור כבר לא כעסה על הרחם ועל עצמה,
אלא יכלה לחמול ולהצטער בלי להתפרק או להתייאש מעצמה.
בפגישה השישית היה נראה שכבר טיפלנו בכל מחסום אפשרי,
ועדיין הרחם אמרה שיש חסימה.
אז דיברנו קצת על הזוגיות הנפלאה שיש לחנה, ועל האתגרים שהיו להם.
לפעמים עולות לי שאלות לא הגיוניות, כאילו משום מקום,
ובטיפול ההוא הופיעה שאלה כזו -
שאלתי את חנה אם אולי פעם נדרה או הבטיחה שלא יהיו לה עוד ילדים
מהבעל שלה.
חנה התחילה לבכות.
מסתבר שהיה פעם מקרה, של כעס גדול ביניהם,
כשהילדה שלהם היתה בת חצי שנה,
והיא אמרה לבעלה עם כוונה מלאה -
שהוא לא יראה ממנה עוד ילדים.
כל השנים היא חשבה שאלוהים מעניש אותה על כך.
בטיפול ההוא ביטלנו את הנדר ההוא,
היא סלחה לעצמה ולו על מה שקרה.
הטיפול הבא התבטל בגלל משהו לא צפוי,
ואז קיבלתי ממנה מייל נרגש, בו היא הודיעה לי שנכנסה להריון טבעי.
הפעם ההריון עבר בשלום, ונולד לה ילד מתוק ובריא.
Comentarios