לידה בצל הטראומה

מאמר חשוב מאת ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי - המחברת של הספר "הרחם יודעת- עבודת רחם כהכנה להיריון ולידה"


לפני שנה ילדה תמר (שם בדוי) את בנה הבכור. קורס ההכנה ללידה הכין אותה לכאבים, אך לא לאימה שאחזה בה בעת הבדיקה הווגינלית, ולתחושת השיתוק שהשתלטה על רגליה (ולא מהאפידורל) כשנדרשה ללחוץ את התינוק מתוכה במהלך הלידה.

הקורס לא סייע לה בכך מאחר שלא קיים עדיין, לפחות לא באופן ממוסד ומוכר, קורס הכנה ללידה המותאם לנפגעות תקיפה מינית. מאז הלידה סובלת תמר מדיכאונות, התקפי חרדה ופלשבקים מאירוע התקיפה הטראומטי שחוותה. טראומת האונס נחקקת בגוף. מחקרים מראים שהתעללות מינית היא רקע למגוון רחב של בעיות בריאותיות ופסיכו-פיסיולוגיות בבגרות, רבות מהן במערכת המין - פגיעה שבאה לידי ביטוי קיצוני באירועים גניקולוגים ומיילדותיים.

אזורים בגוף המעורבים בתקיפה מינית ובאונס הם אותם אזורים המעורבים בלידה. אלה הם איברים שבהם התרחשה חדירה אלימה וכוחנית לגופן של הנפגעות, שהשפילה ורמסה אותן בצורה הנוראה ביותר. החודרנות קודדה בזיכרון החווייתי של הגוף כמסוכנת ומאיימת, וכל התקרבות לאזורים הגופניים דרכם נעשתה התקיפה, עלולה לעורר תחושת אימה.

כשהלידה מעוררת זיכרונות טראומטיים (גם באופן לא מודע), הגוף יגיב בהתאם. הוא יתכווץ בהתגוננות ורמת הפרשת ההורמונים תותאם למצב סכנה, שאינו תואם בהכרח את תהליך הלידה התקין.

כדי להגיע לפתיחה מלאה ולקדם את המעבר הבטוח של התינוק בתעלת הלידה, היולדת נדרשת להרפות את שריריה, ולא לחסום את מעבר החיים בתוכה. ואולם, יולדת שחווה את הלידה כסכנה, תתקשה להשתחרר ולהרפות, דבר שמגדיל את הסיכוי לשיבושים בלידה.

המשמעות היא שאוכלוסייה גדולה של נשים נמצאת בסיכון לפגיעה במהלך התקין של הלידה, אך בקרב רופאים ואחיות אין די מודעות לכך. לא קיימת פרוצדורה של תשאול האשה ההרה לגבי טראומות של תקיפה מינית, ואיש אינו מיידע אותה על הקשיים הצפויים לה או ממליץ בפניה על הכנה ללידה שבה תוכל לעבד את חוויותיה ותגדיל את סיכוייה לחוות לידה בריאה יותר.

גם מיילדים מומחים בבתי החולים לא נדרשים לרגישות מוגברת לפגיעותן של נשים ניצולות תקיפה מינית. כשיולדת מסרבת לבדיקה פנימית, לרוב הרופא לא מגלה הבנה לכך שכל החדרה של יד או מכשיר, היא טראומטית עבורה, במיוחד כשזה נעשה על ידי גבר בעוד היא שרועה על מיטה, חסרת אונים ורגליה מפושקות. החדרת מחטים לגוף היולדת (כולל אינפוזיה וזריקות לשיכוך כאבים) עשויה אף היא ללהעלות את חוויית החודרנות הכוחנית של התקיפה. גם הכאב המורגש באיברי המין עשוי להיחוות כמעניש ותוקף, כפי שנחווה בשעת האונס.

בנוסף, קיים סיכון להופעת דיכאון לאחר לידה. לאחר ההתרגשות הראשונית מבואו של התינוק החדש, כשהיולדת מתחילה להרגיש גם את עצמה ואת כאביה, היא עלולה לפגוש את תחושת ההלם והאימה שהתעוררה בה, מבלי להבין אותה. הציפייה החברתית ממנה היא שתהיה מלאת סיפוק ואושר, אולם הטראומה עלולה לסחוף אותה למקומות משתקים, לתחושת חוסר אונים ודיכאון.

ההסבר הרפואי המקובל במקרים אלה מדבר על שינוי הורמונלי בעקבות הלידה, והטיפול נע בין התעלמות להמלצה על תרופות נוגדות דיכאון. האחריות מוטלת על היולדת הטרייה - דבר שרק מעצים את תחושת הכישלון שלה ואת חוסר השליטה.

התדירות הגבוהה של תקיפה מינית וההבנה שהיא עשויה לשבש את מהלך הלידה התקין של נשים, זועקות את הצורך בהכשרה מתאימה של אחיות מעקב הריון לליווי יולדות, קורבנות תקיפה מינית. כן נדרשת פתיחה של קורסי הכנה ללידה באוריינטציה טיפולית, כדי שיולדות יגיעו מוכנות יותר ולא יוכו בהלם במהלך הלידה.

מקצועיותם של רופאים מיילדים צריכה להתבטא גם ברגישות יתר בעת בדיקות וגינליות והחדרת מחטים. כמו כן, מומלץ מאוד לאשה ההרה שנפלה קורבן לתקיפה מינית, לעבור תהליך הכנה ללידה שיכלול עיבוד עדין ומכיל של הטראומה.

הכותבת, ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי היא ד"ר לפילוסופיה קיומית החוקרת את חווית הגופניות הנשית
 

אני ממליצה להכנס לבלוג שלה לקרוא מאמרים נוספים על נשים והחיבור שלהן לרחם ולעצמן.

ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי עורכת סדנאות ונותנת ייעוץ - ניתן לקרוא עוד כאן



 
 
תרגוף / פוריות
ברשתות החברתיות

   
..................................................
 
תרגוף / כאבים כרוניים
ברשתות החברתיות

   
 
 
 

 
רינת גל אוחיון    ן   052-8200082     ן   rinat.galo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים