מפחדת להיכנס להריון

הרבה נשים מפחדות להיכנס להריון, חוששות מההיריון, מהלידה, מההורות, מאיך ההיריון ישפיע על הזוגיות, על הגוף, על הקריירה, על החיים, איך זה ישפיע על המצב הכלכלי, על הבית.

אם את מפחדת מהריון או מלידה, את נורמלית לגמרי

אל תשפטי את עצמך. יש הרבה סיבות לפחד, ואני רוצה לדבר על זה דווקא כי זה נושא שלא מדברים עליו כמעט. כמו שלא מדברים על הפלות, על לידות שקטות, ועל עוד דברים מפחידים, מתוך איזו מחשבה שאם לא נדבר על זה זה ישמור עלינו איכשהו. אבל לפעמים צריך להתייצב מול הפחד, להבין שהוא קשור לעבר יותר מאשר לעתיד, להצטייד בכלים בכוחות ומשאבים ולעבור דרכו, ובדרך לשחרר את העבר.

אישה שעברה הפלה או לידה שקטה גם תפחד להרות ולהפיל שוב, ושיהיו מומים בעובר,

ובטח אחרי גיל 40, כשהרופאים מפחידים עם סטטיסטיקות וסיכויים נמוכים, ובמיוחד נשים שעובדות בחינוך המיוחד, ורואות ביומיום שלהן ילדים שנולדו עם בעיות וקשיים מסוגים שונים, נכויות שונות, אוטיזם.

לאישה שרוצה הריון יחידני, - יהיה הרבה פעמים פחד מהתגובה של המשפחה, שלא תמיד מקבלת ותומכת,

ופחד שהריון ירחיק עוד יותר את הסיכוי לאהבה וזוגיות, ואיך תצליח לגדל ילד לבד.

אם יש בן זוג והזוגיות נהדרת, יהיה הרבה פעמים פחד שהזוגיות תשתנה ותפגע, והאמת שילד ישנה את הזוגיות, אין זוגיות שלא משתנה כשמביאים ילד, אלו החיים, וזה מאתגר.

גם במצב בו הזוגיות לא נהדרת, יכול להיות פחד מפגיעה בזוגיות, לפעמים אפילו יותר, כי איזה אבא הוא יהיה? ואם הזוגיות של הדורות הקודמים השתבשה בעקבות הריון, אם ההורים התגרשו, אם מישהו בשושלת הכניסה מישהי להריון ועזב או אפילו הלך למלחמה ולא חזר, יכולים להיות פחדים מנטישה שישפיעו על הדורות הבאים.

אם הקשר עם אמא מאתגר, יכול להיות פחד להיות כמוה, או לעבור מה שהיא עברה אם היו לה חיים קשים, אם היה לה קשה לגדל את הילדים שלה, אם הסבתא גידלה אותם במקום האמא, אם היינו ילדים הוריים וטיפלנו בהורים שלנו ובזוגיות שלהם כילדים, או חווינו אלימות רגשית מילולית או פיזית, יהיה לנו פחד להיות הורים כאלו.

אם יש אתגרים כלכליים, או שהבית קטן, יכול להיות פחד מפגיעה כלכלית, מצפיפות, מהצורך לעבור דירה, להחליף רכב, לעבור עבודה שתאפשר טיפול בילד.

גם אם יש כבר ילדים, כל ילד נוסף משנה את המשפחה. ואיך תשתנה הדינמיקה בין הילדים? בין ההורים לילדים? ומה עם הרווחים ביניהם? האם הם יהיו חברים?

ויש את הפחד מפגיעה בגוף.

בחברה שלנו בה המראה החיצוני הוא כל כך חשוב, יש את מי שמפחדת שהריון ישנה את הגוף שלה, שהיא תשמין, שהחזה יפול, שיהיו סימני מתיחה, שבן הזוג לא ימשיך אליה אחרי ההריון והלידה, שהלידה תהרוס לה את האברים האינטימיים, או פשוט שיכאב לה נורא.

אלו פחדים נורמליים לחלוטין ונפוצים, גם אם חלקם לא נראים הגיוניים.

אנשים חושבים לפעמים שאם רוצים מאוד משהו, אז לא מפחדים מכלום.

זה לא נכון.

לפעמים הדבר שאנחנו הכי רוצים זה הדבר שממנו הכי מפחדים

לפעמים אפילו מפחדים לרצות אותו כי אולי לא נקבל ואז נתאכזב..

אני רואה את זה לגבי אהבה, אנשים שרוצים אהבה ומפחדים.

אנשים שרוצים לפתוח עסק עצמאי ומפחדים.

אנשים שרוצים לקנות בית ומפחדים.

כל הדברים האלה דורשים מחוייבות והתחייבות.

ילד הוא דבר מחייב, יותר מזוגיות יותר מהכל.

עסק אפשר לסגור, זוגיות אפשר לפרק, בית אפשר למכור,

ילד זה לתמיד. זה בלתי הפיך.

וזה יכול מאוד להלחיץ ולהפחיד, בעיקר נשים עצמאיות, מודעות וחזקות, שרגילות לחופש שלהן, שרגילות להחליט על עצמן, על סדר היום שלהן, על ההוצאות שלהן, על החיים שלהן.

אז קודם כל, אם גם את מפחדת להרות - את נורמלית לגמרי.

זו באמת מחוייבות גדולה, שצריך לקחת את הזמן להרגיש אם היא מתאימה לך.

אני גם מאמינה שלא לכל אחת מתאים להיות אמא, יש נשים שלא רוצות ילדים בכלל, וזה בסדר.

החברה גורמת לנו לחשוב שזה לא בסדר, שאישה היא פחות נשית אם היא לא אמא,

אני טוענת שנשיות לא נקבעת לפי הילדים שיש או אין, אישה היא אישה נקודה.

וזכותה של כל אחת להחליט מה לעשות עם החיים שלה.

אז מה לעשות אם את אישה שרוצה ילדים, אבל מפחדת?

קודם כל להיות מודעת לפחדים, לתת להם מקום. לקבל אותם.

לא להדחיק או להתנגד להם, כי אז עלול להיות מצב בו תנסי להרות כשבתוכך יש התנגדות ופחדים, ואז את עלולה להיכנס להריון לפני שאת מוכנה ובשלה לכך או שלא תכנסי להריון ותחששי שמשהו בך לא בסדר.

לקבל את העובדה שזה לוקח זמן, לרצות ילד, לרצות הריון. להיות שלמה עם הרעיון. וזה בסדר.

צריך לכבד את הקצב ולא לדחוף, לא לכפות על עצמך את הרצון להריון לפני שזה בא בטבעיות מתוכך,

לכבד את הקצב שלך ושל הלב שלך.

לסמוך על עצמך שהכל בסדר.

לתת לך עוד קצת זמן. ולהיות עדינה עם עצמך.

כל פחד אפשר לשחרר כשמבינים מאיפה הוא מגיע, גם כשהוא לא הגיוני

אם את מרגישה שאת מפחדת להיות בהריון או מפחדת ללדת, ואת לא מוצאת הסבר הגיוני לפחד -

(אם יש לך למשל פחד מהכאבים בלידה, או פחד מאפידורל, פחד למות בלידה)

יכול להיות שמקור הפחד הוא במשהו שקרה בשושלת שלך, בדור בו נשים היו מתות בלידה, או מסיבוך שלא טופל אחרי הלידה, בדור בו ילדים מתו בלידה או בגיל צעיר.

אם יש בשושלת שלך נשים שחותנו בגיל צעיר מאוד, גיל 12, עם גבר מבוגר, וילדו בגיל צעיר מאוד, יכול להיות שאת נושאת טראומה ששייכת למה שעברה האישה ההיא, שאיבדה גם את הילדות שלה כשחיתנו אותה, שאיבדה את החופש שלה, את האוטונומיה על גופה, אולי היא בכלל לא רצתה להרות או ללדת, אבל לא היתה לה ברירה, מה שקרה, וזה מאוד כואב להיות צאצאית של אישה שלא רצתה להרות ואולי לא רצתה להתחתן בכלל, והחיים עברו דרכה בלי בחירה חופשית. אם יש לך סבתא שעברה דבר כזה, וסבלה כל כך, צריך לתת הכרה לכאב שלה, שלא קיבל אז הכרה, כי הזמנים היו אחרים וככה זה היה. ובזכות מה שקרה נולדו ילדים שהם אולי אמא או אבא שלך, או סבתא או סבא, וזה משמעותי מאוד, כי אחרת לא היית כאן.

את הפחדים אפשר לשחרר בתוך טיפול אישי איתי, בעזרת משפטים מרפאים שאפשר להגיד, בעזרת חיבור למשאבים מרגיעים ומקרקעים ובעזרת כלים אנרגטיים שיש לי שמנקים פחדים לאורך הדורות. ולזכור שרוב הפחדים הם על משהו שלא קיים כרגע, הם שייכים או לעבר, לסיפור שקרה כבר, או לפוטנציאל שבכלל לא בטוח שיקרה, כמו תחזית מזג אויר לעוד חודש.

עכשיו הכל בסדר.

כדאי לשחרר את הפחדים לפני כניסה להריון, פשוט כי הדרך תהיה יותר משמחת וקלה, והסיכוי ללידה טובה עולה.

היתה לי לקוחה חרדית, בת 22, שפחדה מאוד מהלידה, עד כדי כך שכשחברות שלה היו מספרות שהן בהריון היא היתה מרחמת עליהן. היא הרגישה חריגה מאוד בקהילה שלה.

היא הגיעה אליי אחרי שניסתה במשך שנתיים להרות, כשבתוך תוכה פחדה פחד מוות מהלידה, עד כדי כך שלא איפשרה לעצמה להרות. הגוף היה כל כך נאמן לה עד ששיבש את המחזור שלה ככה שהביוץ נפל בתוך הנידה.

אחרי שעלינו על מקור הפחדים וניקינו את הפחד מהלידה - המחזור הסתדר והיא נקלטה בקלות ובאופן טבעי להריון, עברה הריון בריא וילדה בן.

ראיתי לאורך השנים נשים שעברו תהליך פנימי עמוק, השתחררו מכל הפחדים, ונקלטו להריון בקלות ובשמחה, ממקום מאוד שלם בשל ובטוח.

הנה מה שכתבה לי לקוחה שעבדתי איתה על שחרור הפחדים מהריון ולידה:

היי יקירה

תודה רבה על הפגישה שלנו, היא היתה עוצמתית ומדויקת. הרגשתי הקלה גדולה כבר כשעליתי במדרגות ביציאה ממך!

הפחדים השתחררו ממני

וזה כל כך שונה ומשחרר לחיות בלי המועקה הזו,

אני משתמשת בכלי שלימדת אותי שמאד עוזר לי כשהפחדים מאיימים לחזור,

לא היו לי נפילות או הצפה רגשית מאז הפגישה.

מחר בבוקר יש לי את הבדיקה היסטרוסקופיה, שיהיה לי בהצלחה :)

חיבוק גדול דורית, 39, נס ציונה 21.3.17

אם את מרגישה שאת בשלה לעבוד על הפחדים שלך, כיתבי לי ונקבע טיפול, אם את צריכה עוד קצת זמן -

ואם עוד לא נרשמת לקבל את הסרטונים החינמיים שלי בהם אני מסבירה על הסיבות לקושי להרות,

כאן למטה אפשר להרשם